תעמולה, לשון הרע ומה שביניהם – חומר למחשבה

מאת: עו"ד טלי בן - סימון


לא ברור על מה חשב מר דן פלטי, שעה שהעמיד עצמו לבחירות המוניציפאליות האחרונות בהרצליה, כאשר טרח ופיזר ברחבי העיר חומרי התעמולה שהאשימו את ראש העיר המכהנת בשוחד בחירות ושליחת יד בכספי ציבור.

מה לא כתב עליה מר פלטי בניסיון לזכות בנקודות במאבק על ראשות העיר: לפחות בחמישה פרסומים שונים שהוצגו במסגרת תביעת דיבה שהגישה, כתב מר פלטי על הגב' גרמן כי היא שילמה שוחד בחירות לאחד, מר שמוליק לוי, כדי שהאחרון יסיר התנגדותו לבחירתה והיא בתמורה תמנה אותו לתפקיד בשכר.

כך לדוגמא נכתב במודעת תעמולה שפרסם מר פלטי בספטמבר 2003 פחות מחודש טרם מועד הבחירות המוניציפאליות הקודמות:

"מדוע שילמה גרמן 1,500,000 ₪ לסגן של לנדאו?"
מתחתיו נכתב, באותיות שחורות על רקע לבן:
"יעל גרמן שילמה לסגן של לנדאו 1,500.000 (מיליון וחצי) ₪
הסגן של לנדאו קרא לתומכיו להצביע ליעל גרמן.
עכשיו יעל גרמן מינתה את הסגן של לנדאו ליו"ר ועדת הבחירות וביטלה את המינוי אחרי שנתפסה על חם.".

באמצע המודעה נכתב באותיות קטנות מאד:
"הנתונים מתוך הכתבה שהתפרסמה ב"זמן השרון", 15/3/02"
ובתחתית המודעה כתוב:
"מוגש ע"י מטה הבחירות של דני פלטי" (1)

דבר אחד בטוח - דן פלטי לא חשב, אולי אפילו לא היה מודע, לסיכון האדיר שהא נוטל על עצמו, שעה שהוציא דיבתה של ראש עיר מכהנת שהעמידה עצמה אף היא לבחירות לראשות העיר. דן פלטי חשב שהוא עושה "שירות לציבור" ולעצמו תעמולת בחירות לגיטימית. בית משפט השלום בתל-אביב חשב אחרת לגמרי, ופסק לו סכום יוצא דופן בחומרתו של 250,000 ₪ כפיצויים בגין הוצאת לשון הרע, הוצאות משפט, ועוד.25,000 ₪ שכר טרחת עורכי דין (2).

רבים סבורים כי השאלה בדבר הגבול שבין תעמולת בחירות לגיטימית והעוולה של הוצאת לשון הרע היא בעיקר שאלה של טעם - אין טעות גדולה מזאת. בהחלט אפשר וצריך להבחין בין תעמולת בחירות לגיטימית לבין הוצאת לשון הרע. אסורה ואפשר וחובה להימנע מהאחרונה כאשר עושים את הראשונה. מצד שני את הגבול בין השתיים - זו האסורה עפ"י חוק (הוצאת לשון הרע) וזו המותרת (תעמולת בחירות לגיטימית) קל מאוד לעבור. במיוחד בעיצומה של מערכת בחירות, כאשר מתלהטות הרוחות והקרב על כל קול הופך קריטי.

כדי להבין מה אפשר לעשות כדי להימנע מהסיכון הגלום בכל תעמולת בחירות כדאי אולי קודם להבין מה הופך תעמולת בחירות לפרסום "מסוכן", כל כך:

1. הגדרת לשון הרע על-פי חוק (3) היא כל כך רחבה שהנפגע הפועל מכוחה אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק, אלא די לו שיטען שעלול היה להיגרם לו נזק המתבטא בביזוי או השפלה או פגיעה במשרתו. על-פי הגדרה זו שבחוק, תיאורטית לפחות, כל מה שהוא אינו דבר מחמאה או ברכה, ותעמולת בחירות בוודאי אינה אחד מאלה, עלול להוות דבר דיבה.

2. מכל אותם דברים שאפשר לכתוב על מועמד מתחרה, תמיד ייבחרו אלה המציגים אותו ואת פועלו ומעשיו באור החמור ביותר. דבר תעמולה, בדרך כלל, לא יתאר את תכונותיו ה"רעות" של מועמד כמי שחוצה מעבר חציה באור אדום, אלא יותר כמי שסרח, קיבל דבר במרמה, שיחד או קיבל שוחד וכיו"ב. ברור לפיכך שהנזק שיוצרת תעמולה או אפילו רק עלולה ליצור, חמור בהתאמה.

3. תעמולה, להבדיל למשל משירה הנכתבת "למגירה", מופצת בזמן קצר מאוד לתפוצה מקסימאלית ובאופני פרסום שונים ומשלימים (עיתונות רדיו טלוויזיה אינטרנט וכיו"ב). להיקפו המספרי של פרסום פוגע יש השלכה ישירה, כמובן, על הנזק שיגרום או רק עלול לגרום.

4. לצורך תעמולת בחירות נעשה שימוש בדרך כלל במסרים פשוטים לזכירה ורפטטיביים, או במילים אחרות: מסר ישיר וקליט ככל האפשר החוזר על עצמו מספר רב של פעמים. ברור שלפרסום שכזה פוטנציאל פגיעה רב יותר מאשר לפרסום מורכב וחד פעמי.

5. תעמולת הבחירות המשמעותית ביותר נעשית בתקופה הקרובה ביותר למועד הבחירות. ככל שמועד הבחירות קרב יש נטייה להיאחז בכל רבב מידע, לרבות ברכילויות ובשמועות בלתי בדוקות, ולייצר מאלה "סקופים" ו"גילויים מרעישים", לצורך זכייה בתשומת לב ציבורית. בתקופה זו, שהיא המשמעותית ביותר בכל מערכת בחירות, עולות דילמות של שימוש במידע חמור אך בלתי בדוק. פנייה לא נכונה בצומת מסוג זה עלולה להביא בקלות לכך שיועדף הפרסום על הזהירות המתחייבת. תקופה זו מתאפיינת לא רק בקושי לבדוק פרסומים בטרם עשייתם אלא גם ביכולת לתקן פרסומים שגויים לאחר עשייתם. לאף מועמד אין כמובן תועלת בתיקון של פרסום שיעשה לאחר הבחירות.

6. במערכת בחירות יש נטייה ל"כבס" חומרים ישנים ולעשות שימוש לשם כך בארכיוני עיתונות ובכותרות שפורסמו. לא תמיד יש כלים לבדוק אם אמת מאחורי אותן כתבות או האם הוגשה בגינן תביעה ומה היו תוצאותיה. שימוש חוזר בכתבות שלא נבדקו או אותגרו בתביעה במועד פרסומן עלולה בתקופה של בחירות, כאשר נזקן רב פי כמה, לעורר תגובה שונה לגמרי של נשואן.

7. במערכות בחירות יש נטייה ל"כבס" לא רק כתבות שפורסמו, אלא גם חיובים בדין והרשעות קודמות. לא תמיד יש זמן או אפשרות לבדוק האם הוגש ערעור בגינן ואם כן מה תוצאתו, או האם למשל לגבי רישום פלילי שהיה פועל שלהם חל חוק המרשם הפלילי - תקנת השבים (4). במצב כזה בהחלט יתכן שלאחר שפורסם כי אדם חויב בדינו יתברר לאחר מעשה כי ערכאה גבוהה יותר הפכה את הקערה על פיה ומצאה כי לא היה רבב בהתנהגותו.

8. לא אחת קורה שמועמד שכל כך עסוק בלהיבחר, לא יודע כלל איזה תעמולה מתפרסמת בשמו. וכמאמר הפתגם הידוע "להצלחה הרבה אבות אבל הכישלון יתום הוא", מי שמוצא את עצמו כצד לתביעה דיבה הוא בדרך כלל המועמד, שלעיתים הפעם הראשונה שהוא ראה את הפרסום המשמיץ שפורסמו לכאורה בשמו ומטעמו היה רק לאחר ששובץ בתביעה בעילת לשון הרע כנגדו, ואין לו כל ידיעה מה המקור לפרסום ומדוע פורסם במקום ובזמן שפורסם.

9. דבר דיבה המתפרסם בהיקפים גדולים ובפיזור של אמצעים, שתוכנו חמור ואין בו כל אמת, יכול למנוע היבחרות של מועמד לתפקיד ציבורי אליו הכין עצמו מזה שנים ובו השקיע את מיטב זמנו ומרצו, שלא לומר כספו, לאורך תקופה ארוכה. המדובר במאמצים לאורך שנים שתעמולה בלתי זהירה יכולה להוריד לטמיון ברגע. בדרך כלל מגלה הפסיקה "שוליים רחבים מאוד" בכל מה שנוגע לרגישותם של אנשי ציבור (ובכלל זה, כמובן, מועמדים לבחירות מוניציפאליות) לביקורת המוטחת בם ובמעשיהם, אפילו בחייהם הפרטיים, ואולם לאחרונה החלה מסתמנת בפסיקה גישה הרואה בנזק שנגרם לאנשי ציבור, על לא עוול בכפם, נזק שיש לפסוק בגינו סכומים גבוהים. מקרה דן פלטי הוא דוגמא מובהקת למגמה זו.

10. לא למותר לציין כי רוב נושאי המשרה מבוטחים כיום בביטוח נושאי משרה ונהנים מעבר לכך מהגנות קיימות בחוק. אין כיום פוליסת ביטוח ואין הגנה בחוק למועמדים למשרות ציבוריות – לא לנושאי משרה מכהנים המעמידים עצמן לבחירה מחדש ולא למועמדים חדשים המבקשים להיכנס למערכת הציבורית. הפועל היוצא מכך הוא שכל הוצאת דיבה משמעה טעות שיש לה ביטוי כספי ישיר על כיסו של העושה אותה (שלא לומר סיכון בהעמדה לדין בדרך של קובלנה פלילית פרטית).

בפסק הדין בעניין גרמן כותב בית המשפט כך:

"...יש לעמוד בפרץ גם כנגד אלימות מילולית כתובה, לא רק כשהיא מגיעה כדי איום פלילי, אלא גם במקרים כגון דא, בהם מבוצעת השתלחות מילולית כתובה והרסנית במסווה של תעמולת בחירות, ולא תמיד די בהוראות החוק הקיים לשם הוקעתה ולשם הטלת סעדים שיפוטיים כלפיה (ראה במיוחד השתלחויות משמיצות במדורים צהבהבים בעיתונות ובאינטרנט)."

נראה כי הדברים ברורים והמסר שבצדם בכל הנוגע לתוצאות ההליכים הבאים שיוגשו אגב חומרי תעמולה אף הוא ברור לכל קורא.

ובכל זאת כמה "טיפים" למי שמבקש גם להיבחר וגם לא להסתכן ב"לבלות" את הקריירה הציבורית שלו בבתי משפט:

1. ברור שתעמולה חיובית עדיפה (משפטית לפחות) מתעמולה שלילית. היא מסוכנת פחות.

2. ככל שעריכת חומרי תעמולה נעשית זמן רב יותר טרם הבחירות ניתן להקדיש לבחינתה ובדיקתה זמן רב יותר, מה שמשאיר פחות סיכוי לסיכון של טעויות.

3. הקפדה בלתי מתפשרת על בדיקת הפן העובדתי של כל פרסום בטרם אישורו כתעמולת בחירות. עובדות (להבדיל מדעות) או שהן אמת או שאינן. הבעת דעה סבירה על בסיס עובדות בלתי בדוקות אף היא נחשבת כדבר דיבה. בדיקה קפדנית של כל מידע המגיע ממוסר מידע שלא מוכן להזדהות כמקור לה. אין זה בהכרח אומר כי המדובר במידע או במקור שאינו אמין, אבל יש לדאוג מבעוד מועד לדרכי הוכחתו מאוחר יותר אם יהא בכך צורך ולהצלבתו עם מקורות חיצוניים נוספים. הימנעות, למרות הפיתוי הרב, עד כמה שאפשר, מפרסום שמועות ודברי רכיל בלתי מבוססים או מידעים ממקורות שהנם בעלי אינטרס או שהאינטרס שלהם בהפצת המידע הוא בלתי מובחן. ככלל, קל וחומר ככל שמועד הבחירות הולך ומתקרב, יש לדאוג לכך שלכל מידע יהיו אסמכתאות (רצוי בכתב) להוכחתו לאחר מכן.

4. בדיקה קפדנית שבעתיים, ובמידת האפשר על ידי אנשי מקצוע, בכל הנוגע למחזור חומרים ישנים (הן עיתונאיים והן משפטיים).

5. מילות סיוג כגון: "לכאורה", "אומרים ש", "מקורות יודעי דבר" וכיו"ב או הצגת סימני שאלה, שלוש נקודות או אמירות כגון "המבין יבין", וכן פרסומים על דרך המשל או האלגוריה, בתוך או בתור פרסום, אינן הופכות את הדיבה הכתובה בו למסוכנת פחות. ההפך הוא הנכון. לפעמים אפילו יותר.

6. פיקוח צמוד עד כמה שאפשר של המועמד עצמו הנושא בסיכון היתבעות, על חומרי תעמולה המופצים בשם סיעתו ובשמו ואישורם מראש על ידו או על ידי מי מטעמו כתנאי מוקדם לפרסומם.

7. היעזרות באנשי מקצוע לא רק בתחום עיצוב קמפיין הבחירות, אלא - ולא פחות חשוב - בחוקיותו על פי כל דין.

בחודשים האחרונים מגיעים לשלבים אחרונים מספר הליכים הנידונים בבתי המשפט שונים בארץ אגב תעמולת הבחירות של מערכת הבחירות הקודמת. ניהול הליכים כאלה הוא בדרך כלל יקר, מורכב, ובסופו של דבר לא מועיל באמת לאיש מן המעורבים בהן. לא לזה שהוציא דיבה, המוטרד בבתי משפט בניסיון להוכיח את מה שלא בדק מלכתחילה, ולא לזה שנפגע מדבר דיבה שכסף, שהוא הפיצוי היחיד שבית משפט בישראל יכול להציע לו (פרט כמובן להתנצלות) כבר לא יעזור לו במאום. לא המועמדים עצמם ולא הציבור נושא רווח מכך שאת מערכת הבחירות מכריעים פרסומים שאין מאחוריהם אמת ומכך שדווקא אותם פרסומים עצבו את שיקול דעתו במסגרת הבחירות. בפועל הרי לא פרסומים מנהלים את המערכות הציבוריות אלה אנשים, ולפיכך חשוב שאלה שיבחרו יבחרו בזכות מה שהם ולא בזכות מה שמתחריהם לא.
 

(1) מצוטט מפסק הדין בת.א (ת"א) 58423/03 , גרמן יעל נ' פלטי דני.
(2) סכום זה הוקטן במידת מה ובהסכמה, במסגרת ערעור שהגיש פלטי על הסכום שנפסק לו.
(3) חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965.
(4) חוק ישראלי המאפשר מחיקה של הרשעות והאוסר שימוש במידע על הרשעות שנמחקו על פיו.

* למען הסר ספק: מאמר זה הינו חומר למחשבה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

הכותבת היא עורכת דין במשרד עורכי הדין אהרנסון אבולעפיה ושות', מומחית בתחום לשון הרע והגנת הפרטיות המייעצת בתחום זה, בין היתר, לנושאי משרה ברשויות מקומיות ולמועמדים לבחירות המוניציפאליות.


פורסם במקור: עיתון הארץ.
המחלקה עוסקת בדיני חברות, היי-טק והון סיכון, שוק ההון, וקניין רוחני. המחלקה מעניקה לחברות ולאנשי עסקים ליווי שוטף וכולל לרבות בהיבטי מיסוי והיבטים רגולטוריים.
המחלקה עוסקת בסכסוכים מורכבים, מאבקי שליטה בחברות, ליטיגציה של שוק ההון, אחריות מקצועית של נושאי משרה ובעלי מקצועות חופשיים ולשון הרע.
אנו מטפלים במאות תביעות גמל, פנסיה וביטוחי חיים (תביעות אבדן כושר עבודה, נכות ומוות). היינו ועודנו שותפים למשפטים בהם עוצבו רבות מן ההלכות של בית המשפט העליון בתחומים אלו.
המשרד מציע מטריה משפטית מקיפה של ייעוץ וליווי משפטי בענייני מקרקעין ליחידים, יזמים, משקיעים, קבלנים וחברות.
מחלקת הרשלנות הרפואית במשרדנו מונה 7 עורכי דין והיא מהגדולות והמובילות בארץ. צברנו ניסיון עצום בטיפול במאות תביעות בכל תחומי האחריות המקצועית הרפואית והפארה-רפואית.
אנו מטפלים בהליכי בוררות וגישור, לרבות ניהול הליכי גישור הן כמייצגים והן כמגשרים, בתחום המשפט האזרחי והמסחרי ובתחומי הנזיקין והביטוח.
למשרדנו רקורד של הצלחות בטיפול בתביעות ייצוגיות - הן כמייצגי תובעים והן כמייצגי נתבעים. כך השגנו ללקוחותינו פיצויים של עשרות מיליוני שקלים.
אהרנסון אבולעפיה ושות'
בית רובינשטיין, רחוב לינקולן 20 תל אביב 67134.  טל' 03-6250500.  פקס 03-6250501.  דואר אלקטרוני office@aaalaw.co.il
טוחן מדיה - בניית אתרים