תובע (יוצג ע"י משרד עו"ד רונן רבי) הגיש תביעה כנגד בעל מכולת (יוצג ע"י משרד נשיץ) וכנגד עיריית גבעתיים (יוצגה ע"י משרדנו), בטענה כי בעודו הולך לתומו ברחוב מגוריו, נתקלה רגלו והסתבכה בחבק פלסטיק (אשר נועד לאגד חבילות עיתונים). כתוצאה מכך נפל ונפגע בקרסולו הימני.

לטענת התובע, התריע מספר פעמים בפני העירייה על הלכלוך ברחוב, סמוך למכולת, וכן אודות הסכנות הכרוכות בהשלכת פסולת (קרטונים, ניילונים וכו') על המדרכה. יחד עם זאת טען התובע, כי העירייה לא עשתה דבר כדי לטפל במפגעים אלו.

בפסק דינו קבע ביהמ"ש (הש' וולצקי) כי התובע כשל בהוכחת תביעתו.
לשיטתו של ביהמ"ש, עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין וביהמ"ש אינו מתרשם מאמינותו.
ביהמ"ש קבע, כי התובע לא דיווח בזמן אמת אודות פגיעתו, ולא הציג מסמכים שיתמכו בטענה כי נפגע במועד המתאים למועדים המצוינים בכתבי טענותיו. גם אם נפגע התובע בסמוך למועדים הנטענים, אין לכך קשר לפעילות המכולת או לקיומם של מפגעים ברחובות.

כמו כן ציין ביהמ"ש, כי התובע לא בחל בהעלאת טענות שווא בכדי לזכות בכספים שאינם מגיעים לו מהנתבעות וניכר כי הגשת התביעה הינה ניסיון נוסף של התובע להביא לסגירת המכולת.

בסיכום פסה"ד דחה ביהמ"ש את התביעה כנגד הנתבעות, וחייב את התובע בתשלום הוצאותיהן בעין ובתשלום שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ + מע"מ.

התיק טופל במשרדנו ע"י עו"ד שי קין ועו"ד שני גולן.


לפסק הדין שהתקבל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו - לחצו כאן